גלנפידיך 14
טעמי טופי עשירים, לחובבי הצד המתוק של הוויסקי.

מה דעתך על גלנפידיך 14?
היו הראשונים לדרג
לחיצה אחת. בלי הרשמה.
הפרטים הקטנים
| סוג המשקה | וויסקי סקוטי סינגל מאלט |
|---|---|
| מותג | Glenfiddich |
| ארץ ייצור | סקוטלנד |
| אזור | ספייסייד |
| אחוז אלכוהול | 43% |
| נפח | 700 מ"ל |
| חביות | אקס-בורבון מאלון אמריקאי, גימור באלון אמריקאי חדש וחרוך |
| הצהרת גיל | 14 שנה |
| ארומות | וניל, רמזי הדרים, סוכר חום מקורמל, קינמון, תפוח אפוי |
| טעמים מרכזיים | טופי קרמי, תבלינים של עץ, קליפת תפוז מסוכרת, אלון קלוי |
| סיומת | ארוכה ומתוקה |
| שימוש מומלץ | נקי בכוס גלנקרן, עם קוביית קרח גדולה או כמה טיפות מים, או באולד פאשנד |
על המוצר
גלנפידיך 14 הוא וויסקי סינגל מאלט סקוטי מאזור ספייסייד, שהיצרן משווק בשם המלא Glenfiddich 14 Year Old Bourbon Barrel Reserve. בתוך קטגוריית הסינגל מאלט הוא שייך לקבוצת הבקבוקים שנבנו סביב חביות בורבון, ולכן הוא נוטה לצד המתוק והעגול של הסקוטי.
היישון נמשך 14 שנה בחביות אלון אמריקאי שהכילו קודם בורבון. אחרי זה הנוזל עובר גימור בחביות חדשות מאלון אמריקאי שפנימן נחרך לעומק, אותו סוג חבית שבו מיישנים בורבון בקנטקי. השילוב הזה מסביר את השם: ספיריט סקוטי עם מגע אמריקאי.
לפי תיאור היצרן, באף יש וניל, רמזי הדרים, סוכר חום מקורמל, קינמון ותפוח אפוי. בפה מגיעות שכבות של טופי קרמי, תבלינים של עץ, קליפת תפוז מסוכרת ואלון קלוי. הסיומת ארוכה ומשאירה מתיקות. הוא מבוקבק ב-43% אלכוהול.
סינגל מאלט, בהגדרה הסקוטית, הוא וויסקי שכולו יוצא ממזקקה אחת, בניגוד לבלנד שמערבב תזקיקים מכמה מזקקות. המספר על התווית מציין את הגיל המינימלי של הוויסקי שבבקבוק. ספייסייד, האזור שבו הוא מיוצר, ידוע במאלטים פירותיים ונגישים, וזה גם הקו של גלנפידיך.
איך מגישים
כוס גלנקרן או טוליפ לשתייה נקייה. כוס רוקס נמוכה לקוביית קרח גדולה או לאולד פאשנד.
טמפרטורת חדר, בסביבות 18–20 מעלות. כמה טיפות מים פותחות את האף.
שוקולד מריר, פקאן קלוי, עוגת תפוחים בקינמון, או בריסקט מעושן כמנה נפרדת.
דבר המומחה — למי כן, למי לא, ואיפה למקם
למי לקנות: למארח שהאורחים שלו שותים בעיקר בורבון עם קרח, ורוצה להכניס לבר סקוטי אחד שלא יבהיל אותם. וגם למי שצריך בקבוק סינגל מאלט יחיד שיעבוד גם לשותי וויסקי ותיקים וגם למי שמזמין כוס ראשונה.
למי לא לקנות: אם הקהל שלכם מחפש עשן, כבול ויוד, זה לא הבקבוק. וגם אם רוב השתייה תהיה וויסקי-קולה, חבל להשתמש בו ככה; בלנד יעשה את העבודה.
איפה למקם: בעמדת הוויסקי הנקי, בין בלנד לקוקטיילים לבין מאלט מעושן אחד, כך שיש מדרגה ברורה לכל טעם. בסוף הערב הוא מתאים לשולחן הקינוחים ולפינת הקפה.
הטעות שחוזרת: מגישים אותו בכוס מלאה בקרח כתוש. המים מהקרח מכבים את הטופי ואת התבלינים. קוביה גדולה אחת או כמה טיפות מים מספיקות.



