אוזו פלומארי ליטר
אניס ועשבים במתכון ותיק, לאוזו עם מסורת זיקוק מוקפדת.

מה דעתך על אוזו פלומארי ליטר?
היו הראשונים לדרג
לחיצה אחת. בלי הרשמה.
הפרטים הקטנים
| סוג המשקה | אוזו בזיקוק כפול |
|---|---|
| מותג | Ouzo Plomari |
| ארץ ייצור | יוון |
| אזור | פלומרי שבאי לסבוס |
| אחוז אלכוהול | 40% |
| נפח | 1 ליטר |
| חומר גלם | אניס ליסבורי, שומר, שמן מסטיק |
| שיטת ייצור | זיקוק מלא, פעמיים, בדודי נחושת |
| מראה | הופך חלבי כשמוסיפים מים (אפקט האוזו) |
| ארומות | אניס, שומר, נענע, מסטיק, אקליפטוס |
| סיומת | חלקה ומחממת |
| שימוש מומלץ | מצונן, בכוס צרה וגבוהה, מדולל במים קרים ובלי קרח, לצד מזטים |
על המוצר
אוזו פלומארי הוא אוזו יווני מהעיירה פלומרי שבאי לסבוס, כאן בבקבוק של ליטר. היצרן מגדיר אותו כאוזו בזיקוק כפול, עם 40% אלכוהול. במדף האניס הוא מייצג את הסגנון היווני, שונה מהערק הלבנטיני ומהפסטיס הצרפתי בתיבול ובחומרי הגלם.
המתכון נוצר ב-1894 על ידי איסידורוס ארוואניטיס, והמזקקה שנושאת את שמו עובדת לפיו עד היום. הייצור מבוסס על זיקוק מלא, פעמיים, בדודי נחושת. כל זיקוק נמשך כתשע שעות. בסבב הראשון מזקקים מים רכים עם עשבים וזרעים, מסירים את הראש והזנב ומשאירים רק את הלב. הלב עובר זיקוק שני עם זרעים ובוטניים אחרים.
בלב המתכון עומד אניס מליסבורי, שגדל בשדות של המזקקה בלסבוס. לצדו יותר מ-15 עשבים וזרעים, שומר מאיוויה, שמן מסטיק מכיוס, מלח ים ממפרץ קאלוני ומי מעיין מנהר סדונטאס. בפרופיל הארומטי היצרן מונה אניס, שומר, נענע, מסטיק ואקליפטוס, וסיומת חלקה ומחממת.
כמו כל אוזו, הוא הופך חלבי כשמוסיפים לו מים. זה קורה כששמני האניס הטבעיים פוגשים את המים, תופעה שמכונה אפקט האוזו, וזה לא פגם. אוזו מוגן באיחוד האירופי כסימון גאוגרפי, כלומר מיוצר רק ביוון.
איך מגישים
כוס צרה וגבוהה, כמו כוס ערק. מוזגים קודם את האוזו ומוסיפים מים קרים, בערך חלק אוזו לחלק או שניים מים.
מצונן, 8–10 מעלות. מים קרים מהמקרר עדיפים על קרח.
זיתים, גבינת פטה, עלי גפן ממולאים, סלט יווני, חצילים קלויים ודג לברק על הגריל.
דבר המומחה — למי כן, למי לא, ואיפה למקם
למי לקנות: למי שמארגן ערב בסגנון טברנה יוונית או שולחן מזטים ורוצה אניס שהאורחים מזהים. בקבוק ליטר נשאר על השולחן ליד קנקן מים קרים, וכל אחד מדלל לפי הטעם שלו.
למי לא לקנות: לקהל ששותה ערק באופן קבוע ומצפה בדיוק לטעם הזה. התיבול כאן אחר, עם מסטיק ושומר, ולכן עדיף להציע אותו לצד הערק ולא במקומו. מי שלא אוהב טעם של ליקריץ לא ישתכנע מאוזו, גם לא מהיל.
איפה למקם: על שולחנות האוכל, לא בעמדת הקוקטיילים. ליד הבקבוק שמים מים קרים וכוסות צרות, כדי שלא ימזגו אותו נקי לכוסות שוט.
הטעות שחוזרת: למלא את הכוס בקרח ורק אז למזוג. היצרן ממליץ לוותר על קרח, ובפועל הקרח מקשה על השמנים הארומטיים ומשאיר שכבה לבנה על הקוביות. קודם אוזו, אחר כך מים קרים. ואל תאחסנו את הבקבוק במקפיא, מספיק מקום קריר.



