הסל שלי
אוזו 12 700 מ"ל
במלאימבצע
אניס ושומר בניחוח, לאוזו במתיקות תבלינית עדינה.
אוזו, משקה אניסיוון38%700 מ״ל₪14 ל-100 מ״ל
₪94.90₪99חיסכון ₪4
4.9 בגוגל
משלוח עד הבית או איסוף עצמי
החזרה עד 14 יום
התמונות להמחשה בלבד
הפרטים הקטנים
| סוג המשקה | אוזו, משקה אניס |
|---|---|
| מותג | Ouzo 12 |
| ארץ ייצור | יוון |
| אחוז אלכוהול | 38% |
| נפח | 700 מ"ל |
| חומר גלם | תזקיק ענבים עם אניס, כוכב אניס, שומר, ליקריץ, אגוז מוסקט, כוסברה והל |
| שיטת ייצור | חלק מהתבלינים משתתפים בזיקוק עצמו, ואחרים מושרים בתזקיק אחריו |
| מראה | שקוף, מתעכר ונעשה חלבי במגע עם מים או קרח |
| ארומות | אניס ושומר עם קצה מתקתק של תבלינים |
| שימוש מומלץ | מצונן ומהול במים קרים, הקרח נכנס אחרון, בלגימות איטיות לצד מזטים |
על המוצר
אוזו 12 הוא אוזו מיוון, משקה אניס שקוף על בסיס תזקיק ענבים, שמגיע בבקבוק של 700 מ"ל. הוא קרוב משפחה של הערק, עם חוזק של 38% אלכוהול ועם תערובת תבלינים שהולכת הרבה מעבר לאניס.
מלבד האניס יש בנוזל גם כוכב אניס, שומר, ליקריץ, אגוז מוסקט, כוסברה והל. חלק מהמרכיבים משתתפים בזיקוק עצמו, ואחרים מושרים בתזקיק אחריו. בכוס מתקבל אף של אניס ושומר עם קצה מתקתק של תבלינים.
השם הגיע מחבית. ב-1880 פעלה בקונסטנטינופול מזקקת משפחת קלויאניס, והלקוחות שחזרו אליה שוב ושוב רצו את האוזו של חבית אחת מסוימת, זו שסומנה ב-12. ב-1925 עברה המשפחה לסלוניקי, וב-1950 הגיע המשקה לפיראוס, שם בוקבק לראשונה.
במטבח היווני פותחים בו את הארוחה ושותים אותו בלגימות איטיות לצד מזטים. כשמים או קרח פוגשים את הנוזל, הוא מתעכר ונעשה חלבי. הסיבה היא ששמני האניס לא מסיסים במים ולכן נפרדים מהתמיסה. כך המשקה אמור להתנהג, ואין בזה שום פגם.
איך מגישים
01 · הכוס
הייבול צר או כוס קטנה עם דפנות שקופות, שבהן רואים את הנוזל מתעכר ברגע המהילה.
02 · הטמפרטורה
הבקבוק יוצא ישר מהמקרר, בסביבות 6–8 מעלות. מנה של אוזו ומנה שווה של מים קרים נותנות משקה מלא. מי שמעדיף גרסה עדינה יותר מכפיל את כמות המים.
03 · לצד
פטה עם שמן זית ואורגנו, זיתי קלמטה, ממרח חצילים קלויים ודג לבן צלוי על הגריל. אם מגישים גם בשר, שימו אותו על מגש נפרד, רחוק מהגבינות.
דבר המומחה — למי כן, למי לא, ואיפה למקם
למי לקנות: למארחים שבונים שולחן בסגנון טברנה יוונית, עם הרבה צלחות קטנות במרכז, ומחפשים משקה אניס מוכר שמזכיר ערב במסעדה יוונית. מי שרגיל לערק בבית יזהה את הכיוון כבר בטעימה הראשונה.
למי לא לקנות: קהל שמתרחק מטעם ליקריץ לא יתחבר אליו, ולכן לא כדאי שיהיה הבקבוק המוביל באירוע. אניס יוצר העדפה חדה: או שאוהבים אותו או שלא נוגעים בו. מול קהל כזה הציבו אותו כבחירה משנית, ולצדו וודקה או ג'ין עם טעם שקט יותר.
איפה למקם באירוע: על שולחן הארוחה, לא בעמדת הקוקטיילים. מקומו בשלב שבו יושבים ואוכלים, והרבה פחות כשעוברים לריקודים. ליד הבקבוק העמידו כד מים מצוננים וקערת קרח, כדי שכל סועד יחליט בעצמו כמה למהול.
הטעות שחוזרת: ממלאים כוס בקרח ושופכים מעליו אוזו לא מהול. מהמגע הישיר עם הקרח שמני האניס מתקרשים לפתיתים לבנים שצפים למעלה. הסדר שעובד הוא קודם האוזו, אחר כך מים קרים, והקרח נכנס אחרון.